<h1>פירוש רבינו יהודה אלמדארי — קידושין</h1>
<h2>דף כא.</h2>
[קידושין מ"ט ע"ב] בלבי היה להתקדש (בו) [לו], אע"פ שהטעני ואין הדבר כמו שאמר אעפ"כ אינה מקודשת. וכן היא שהטעתו וכו', ואמר הוא בלבי היה לקדשה אע"פ שהטעתני אינה מקודשת דדברים שבלב אינם דברים.
[קידושין מ"ט ע"ב] ודברים שבלב אינם דברים והמכר קיים. אדעתא למסק ופריש לה דאדעתא דהכי עביד. ולא איתדר ליה, לא היה יכול לדור או מחמת חוסר מזונות או לא מצא דירה. והא לא איתדר ליה, והוה ליה כמאן דלא מצי למיסק והדרי זביני. והא סליק ליה, ולא הדרי זביני. אדעתא למיסק לארעא דישראל, ופירש שעל דעת כן עושה. או בעי סליק, ובדידיה תליא מילתא ולא בטלי זביני. או בעי לא סליק, מי אנסו. מאי בינייהו, כיון דליתרי לישני לא הדרי זביני מאי בינייהו. דאיתיליד אונסא באורחא, שמע שהיו ליסטים בדרך ללישנא קמא לא הדרי זביני דהכי קאמר אי בעי מיטרח ואהדורי בתר שיירתא והוה סליק וללישנא בתרא אתמוה קא מתמה ומשמע שלא היה לו שום עיכוב אילו היה לו צד עיכוב הדרי זביני וכן פסק רבנו יוסף פלאת ז"ל כלישנא בתרא דאי אתיליד אונסא באורחא לא בעי למיסק והדרי זביני אבל רבנו חננאל ורבנו ברוך פירשו להפך דאי איתיליד אונסא באורחא ללישנא קמא דאמר רב אשי אי בעי סליק הא לא מצי סליק והדרי זביני וללישנא בתרא דמתמה ואמר אי בעי לא הוה סליק ואע"ג דאיתיליד השתא אונסא דאורחא זביניה זביני ולא הדרי.
